משקפיים – החלום ושברו

לפני כשנתיים אחת הבנות בכיתה של הבת שלי (אז בכיתה ב') קיבלה משקפיים. ביתי חוזרת באותו היום הביתה ומספרת בערגה כמה משקפיים זה יפה, ואיזה כיף לה… ושמתחשק לה שיקנו גם לה את פריט האופנה החדש בכיתה. ביתי יצירתית והיא מתחילה כבר לייצר לעצמה משקפיים מנייר, קרטון, חוטי ברזל, לקשט ולאייר אותם וכל הבית מתמלא בדוגמאות של משקפיים המותאמים לכל בני המשפחה.

לאחר כמה ימים אני מסביר לה שמשקפיים הם אולי יפים אבל מיועדים למי שלא רואה טוב, זה כמו גבס או קביים לא נותנים לכל אחד.  דבר לא יעמוד בדרכה של הקטנה וכבר למחרת היא חוזרת מבי"ס ומספרת שהיא לא רואה טוב בכיתה והיא זקוקה למשקפיים, כי קשה לה לקרוא.

נזכרתי שכבר הייתי בסרט הזה פעם, כשהייתה ביתי הגדולה בתחילה היסודי והתלוננה שהיא לא רואה טוב לקחנו אותה לרופא עיניים שקבע שהיא צריכה  משקפיים (נדמה  1/2 מספר). לא התלהבתי והלכנו לבדיקה נוספת אצל רופא עיניים פרטי (ד"ר שלומוביץ), שאמר שאכן יש לה בעיית ראייה קלה אבל זה נורמאלי לגיל שלה ולא צריך משקפיים ! (מאז היא רואה מצוין).

בעקבות הניסיון שלי ידעתי להסביר לביתי הקטנה שהיא רואה מצוין, משקפיים מיועדים לאנשים שבאמת לא רואים טוב, אבל היא רואה מצוין ובמילים אחרות "שתשכח מזה".

למה אני מספר לכם את זה ?  ילדים ובעיקר בנות בגילאי בי"ס יסודי יכולות להתייחס למשקפיים כפריט אופנה אסתטי ירצו משקפיים ולו רק מהסיבה הזו יפתחו בעיות ראיה מלאכותיות כדי להגשים את חלום המשקפיים.  משקפיים הם כמו כביש חד-סיטרי ללא מוצא, כדאי לבדוק טוב לפני שנכנסים כי אח"כ קשה לעשות רוורס ולצאת. המשקפיים מקבעות את הבעיה בעין מצד אחד אבל מצד שני עוזרות לאדם לראות ברור, זה כמו ללכת עם קביים, יש מצבים שאין ברירה וצריך.

אנשים מבוגרים שקשה להם התנועה, לרוב נמנעים ככל יכולתם מלהתחיל להיעזר במקל הליכה או הליכון, כי הם יודעים שקשה לחזור אחורה. אחרי שמתרגלים לסעד מסוים, קשה לוותר עליו, זה ידרוש מאמץ הרבה יותר גדול בהמשך לוותר על המקל מהקושי הנוכחי.

העיניים כמו כל אבר אחר בגוף, יכולות לסבול מירידות ועליות בתפקוד שלהם, חלקינו אולי מכירים זאת שבשעות מסוימות או במזג אויר מסוים העיניים יותר עייפות, וצריך קצת לסגור אותם ולתת להם לנוח, גם קשיים רגשיים ונפשיים יכולים לגרום לקשיי ראיה, וצריך לחפש את המקור והשורש של הבעיה.

אדם ובעיקר ילד שראה טוב כמה שנים, ואז הוא מתחיל להתלונן על ראיה לא טובה, כדאי לברר עם הילד ממתי יש לו את הקושי הזה, ולנסות לדובב אותו איך הוא מרגיש בכיתה, חברתית, ולנסות לגלות מה גרם לכך, לא צריך לרוץ  מייד לאופטיקאי. הקושי בראייה שהתגלה מעיד שיש לאדם כרגע קושי וחולשה או לחילופין היה לו רצון למשקפיים והם מהווים מעין חלום עבורו. אם זה ילד תחזקו ותעטפו אותו כרגע יותר מתמיד (אפשר לתת גם טיפול אלטרנטיבי תומך) ואחרי פרק זמן מסוים (כחודש-חודשיים) תבדקו איתו שוב איך הוא רואה ומרגיש, אם המצב ישתפר – אתם בדרך הנכונה ואם לא – תמיד אפשר לקנות משקפיים.

דוד גרושקו, הומאופתיה קלאסית, 052-3780939

http://www.healthlife.co.il/

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s