ורפא ירפא

בספר שמות אומרת התורה – "רק שבתו יתן ורפא ירפא" , והמדרש אומר – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.

מה פתאום שצריך אישור לרפא? גם לתת צדקה , לגמול חסדים צריך אישור מיוחד ? הקב"ה לכאורה גזר עליו דין מסוים ואנו מצווים לעזור לכל אדם, אז למה הרופא צריך אישור כזה?

חז"ל מפרשים שהקב"ה גזר דין על האדם ובא הרופא ומטפל בחולה וזה מבטל דברי ה'.

ריפוי אמיתי הוא ריפוי שנוגע בשורש המחלה ומחזק ומרפא את האדם לתמיד. כל הטיפולים ברפואה המודרנית וחלק מהטיפולים ברפואה האלטרנטיבית – מטפלים רק בסימפטום, בהקלה מכאב בלי באמת לחזק את האדם ולטפל בבעיה בשורשה. זה בדיוק כמו לדוגמא רכב שעושה רעש ובמקום לטפל בבעיה אני שם אטמי אוזניים כדי שלא אשמע את הרעש. למרות כל הבעייתיות שבדבר אומרת התורה שיש התר לעשות ריפוי שהוא רק סימפטומטי.

אדם שקיבל חבלה צריך לעזור לו להתאושש ממנה ולהקל לו על הכאב, מצד שני נולדת סכנה שהוא ישכח לבדוק למה זה קרה , ולא יעשה חיפוש ועבודה לעומק נפשו כדי ששוב לא יפול  ויחבל. כל עוד כואב לו הוא יהיה מוכן לעשות מאמצים ולטפל בעצמו גם לעומק, אבל אחרי שהכאב נעלם הוא ישכח ויחזור בחזרה להרגליו ויפספס הזדמנות ללמוד ולהתקדם. המכות והמחלות הן הזדמנות לשינוי והתפתחות, והטיפול הסימפטומטי עלול לגרום לאדם לשכוח זאת. לכן התורה צריכה לחדש שיש התר לטפל בדברים בצורה סימפטומטית גם אם זה מרחיק את האדם מהרצון והחיפוש לשינוי, לאדם יש בחירה וזה נשאר בידיים שלו.

רצון ה' הוא להטיב לנבראיו, לפעמים דרך המטיב הוא לתת מוסר, כאב המייסר את בנו כדי לחנכו. כך גם כל דין ומחלה שנגזרת על האדם באים כדי לגרום לו לחזור לדרך הנכונה, הטיפול הסימפטומטי של הרופא מבטל את הדין ומבטל את הכוח והרצון של האדם לשינוי. הסכנה הגדולה היא ביטול ההזדמנות של האדם לעשות שינוי.

האדם מקבל בחייו שיעורים רבים שעוזרים לו ומכוונים אותו בדרכו, בהתחלה הכיוונים באים בצורה עדינה וקלה ורק לאחר שנים רבות של ניסיונות שווא האדם מקבל "שטוזה". כמו רכב שמתדרדר בירידה ורק על פי התהום הוא נזכר שכדאי לבלום את הרכב ולעצור, אבל אחרי שנים של התדרדרות שסגרו את עיניו ולא הסבירו לו שהוא בירידה, ברוב המקרים גם עפ"י התהום הוא לא התעורר, זה עצוב , אבל זאת המציאות. אי אפשר לשנות הרגלי תגובה ברגע אחד. כל החיים הם אותו הדבר, הצבא מתאמן לקראת מלחמה, כדי שכל החיילים יגיבו בצורה אינסטינקטיבית בלי לחשוב וילחמו. אדם שרגיל לא להגיב ולהתבונן על ההזדמנויות שנקרות בדרכו,  בזמן אמת של סכנה אמיתית הוא גם לא יעשה זאת. תתבוננו על סביבכם על חולים קשים מי מהם באמת מבין שעליו לעשות שינוי – וזה חלק חשוב בריפוי שלו.

זה בדיוק כמו אמרת חז"ל – "האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב , אין מספקין בידו לעשות תשובה".

דוד גרושקו – מטפל בהומאופתיה, 052-3780939

http://www.healthlife.co.il/

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s