איך ילד נהיה מופנם? ואיך לעזור לילד מופנם?

עד גיל קרוב לשנתיים אחד התפקידים  של האמא  זה ליצור מגע עם הילד :

המגע מתחלק ל-3 רמות :

  1. מגע פיזי – זה המגע הפשוט, לחבק, לגעת, להניק, ללטף . הילד כל הזמן רוצה להרגיש את אימו דרך החושים שלו.
  2. מגע רגשי – להיות עם התינוק זה גם במחשבות וברגשות. לא להיות עם התינוק רק בפיזי והמחשבות במקום אחר. הילד מחובר רגשית לאמא שלו, כל מה שהיא חווה גם הוא חווה. אם האמא עצבנית התינוק מרגיש את זה, וכן להפך כשהאמא רגועה גם התינוק שקט ורגוע. כשהמחשבות של האמא נודדות התינוק נכנס למצוקה, כי זה כאילו שהאמא עזבה אותו, כי היא כבר לא איתו.
  3. מגע עיניים – התינוק או הילד הקטן זקוקים למגע דרך העיניים , דרך ההסתכלות של האמא בו. אם נניח ילד קטן על השטיח עם משחק , נשים לב שכל פרק זמן קצר הוא מרים את הראש מהמשחק ומסתכל בהורה שנמצא ליד, וזה ימשיך לקרות כל זמן המשחק. הילד הקטן תלותי באמא ולכן לכל דבר הוא זקוק לאישור. הוא לא עושה על דעת עצמו כלום, הוא כל הזמן זקוק לאישור על מה שהוא עושה. האישור בא בהצלבת העיניים בין האם לילד. הילד מחפש כל הזמן את האישור, ולכן הוא כל פרק זמן קצר מרים את הראש ומסתכל , וכשהוא מקבל את המבט בחזרה , הוא חוזר לעסקיו. הילד זקוק להרבה מאוד מבטים.

ילד שחסרים לו מבטים – לומד לתת לעצמו אישורים, לבד. כשהוא מתחיל לתת לעצמו אישורים , הוא מתחיל להיות מופנם. הוא מפתח עולם פנימי שלו עם עצמו, מפתח תקשורת שלו עם עצמו, העולם הפנימי שלו והעולם החיצוני שהאם מייצגת עבורו מתחיל להצטמצם – וזה הבסיס למופנמות. אדם מופנם הוא אדם שחי בתוך העולם הפנימי שלו, עם פחות תקשורת לחוץ.

מופנמות יכולה להיות נטייה גנטית, כלומר נטייה מולדת למופנמות. עם ילד כזה  צריך להמשיך את הצלבת העיניים עד גיל יותר מבוגר , אפילו עד גיל 12, גם כשהוא מדבר , הוא צריך הצלבת עיניים, צריך אישור. זה לא אישור שבו אומרים לו מה לעשות, אלא זה אישור בסיסי ביותר שנותן לו שייכות ובטחון .

ילד עם נטייה למופנמות, לא מחפש את הקשר עין, אנחנו ביוזמתנו צריכים ליצור את זה אצלו. מטבעו הוא  לא מחפש קשר. הוא נראה כאחד שמסתדר לבד, ולנו לפעמים אין את הכיף לגשת אליו ולפנק אותו. כהורים אנו צריכים לפעול בדיוק ההפך, ילד שהוא כזה נעים ונוח, ושהוא יודע להסתדר לבד,ילד שקט, שלא מושך תשומת לב,  דווקא אל ילד כזה צריכים לגשת  יותר, כי דווקא הוא צריך הרבה יותר מגע. מגע העיניים מוציא אותו מעצמו החוצה, הוא לומד דרך זה ליצור תקשורת רגשית עם העולם החיצוני, אחרת הוא יגדל ויתרגל לתקשר רק עם עצמו כל הזמן, ולהיות מופנם.

אם הילד כבר גדל ויש לנו ילד מופנם, אז בכל גיל שזה לא יהיה חשוב להתחיל את השינוי, כל אחד מהילדים שלנו זקוק לקשר פיזי ורגשי. ככל שהילד יותר גדול המקום של הקשר הפיזי יקטן, ויש להשקיע יותר בקשר הרגשי – בהבאת רגשות כלפיו, הבאת ביטחון ביכולותיו- ולהאמין בלב שלם בדברים, חיבוקים ותמיכה. בהתמדה בנתינה ואמונה ביכולותיו, תוכלו לראות שינויים מדהימים שיופיעו בו ובכם.

בנוסף לשינוי שאתם כהורים נדרשים לעשות כדי לעזור לילדכם, אני ממליץ לכם לשלב גם טיפול הומאופתי, שיעזור לכם לעבור את התהליך יותר בקלות ויחזק את הביטחון של הילד. השינוי בהתייחסות שאתם כהורים תעשו הוא שינוי מבחוץ כלפי פנים, והטיפול ההומאופתי הוא שינוי מבפנים כלפי חוץ, וזהו שילוב מנצח.

דוד גרושקו, מטפל בהומאופתיה קלאסית, 052-3780939

www.healthlife.co.il

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s